מדרש על שמואל א 17:45: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

וְאוֹמֵר: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב (ישעיה מא, יד). לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹלַעַת? לוֹמַר לְךָ: מַה תּוֹלַעַת הַזֹּה אֵינָהּ מַכָּה אֶת הָאֲרָזִים אֶלָּא בְּפִיהָ, וְהִיא רַכָּה וּמַכָּה אֶת הַקָּשֶׁה, כָּךְ אֵין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא תְּפִלָּה. שֶׁהָאֻמּוֹת נִמְשְׁלוּ כָּאֲרָזִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן (יחזקאל לא, ג). וְאוֹמֵר: וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן (תהלים כט, ה). וּכְשֶׁהֵן מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם, חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וְצוֹעֲקִים וּמִתְפַּלְּלִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד וְגוֹ' (בראשית מח, כב). וְכִי בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ לָקַח, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי (תהלים מד, ז) ? אֶלָּא חַרְבִּי זוֹ תְּפִלָּה, וְקַשְׁתִּי זוֹ בַּקָּשָׁה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה וְגוֹ' (דברים לג, ז). וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ (ש״‎א יז, מה). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וְגוֹ'. (תהלים כ, ח). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וַיִּקְרָא אָסָא אֶל ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמַר, ה' אֵין עִמְּךָ לַעְזֹר בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ, עָזְרֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ עַל הֶהָמוֹן הַזֶּה, ה' אֱלֹהֵינוּ אַתָּה אַל יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ (דה״‎ב יד, י). בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְגוֹ', וַיֵּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ מִצְרָיְמָה וְגוֹ' וַנִּצְעַק אֶל ה' וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, אָמְרוּ לָהֶם, אַתֶּם מִתְגָּאִים עַל שֶׁהוֹרִישׁוּ לָכֶם אֲבוֹתֵיכֶם, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב (בראשית כז, כב), וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ (דברים כו, ז), וְאָנוּ מִתְגָּאִים עַל מַה שֶּׁהוֹרִישׁ לָנוּ אָבִינוּ, וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה (בראשית כז, מ). וְאַף כָּאן וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', תָּפְשׂוּ אֻמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶן. וּכְשֶׁהֵן צוֹעֲקִין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ (דברים ד, כט).

וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה', מיד תפסו להם אומנות אבותם אומנות אברהם יצחק ויעקב. באברהם הוא אומר בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ויקרא בשם ה' (בראשית יב) ויטע אשל בבאר שבע וגו' (שם כא), ביצחק הוא אומר ויצחק בא מבוא באר לחי רואי (שם כד) וכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה (שם) אין שיחה אלא תפלה שנ' ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי (תהלים נה) וכתיב אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד וגו' (שם קמב) וכתיב תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' וגו' (שם קב), ביעקב מהו אומר ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש (בראשית כח) אין פגיעה אלא תפלה שנ' ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי (ירמיה ז) וכתיב יפגעו נא בה' צבאות לבלתי בואו הכלים הנותרים בית ה' (שם כז) וכה"א אל תראי תולעת יעקב מתי ישראל (ישעיה מא) מה תולעת זו אינה מכה את הארז אלא בפה כך אין להם לישראל אלא תפלה ואומר ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי (בראשית מח) וכי בחרבו ובקשתו לקחה אלא לומר לך חרבי זו תפלה בקשתי זו בקשה וכה"א גור אריה יהודה וגו' (שם מט) ואו' וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה (דברים לג) וכן ירמיה אמר ארור הגבר אשר יבטח באדם (ירמיה יז) ובתפלה מהו אומר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו (שם) וכן אמר דוד לגולית אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואני בא אליך בשם ה' צבאות אלהי ישראל (שמ"א יז) וכתיב אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו (תהלים כ) וכן באסא הוא אומר ויקרא אסא אל ה' אלהיו ויאמר ה' אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו אלהי כי עליך נשעננו ובשמך באנו על ההמון הזה ה' אלהינו אתה אל יעצור עמך אנוש (דה"ב יד), במשה מהו אומר וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום וגו' וירדו אבותינו מצרימה ונצעק אל ה' וישמע קולנו (במדבר כ) אמר להם אתם מתגאים על מה שהוריש לכם אביכם יצחק דכתיב הקול קול יעקב וישמע ה' את קולינו ואנו מתגאים על מה שהוריש לנו אבינו יצחק דכתיב והידים ידי עשו ועל חרבך תחיה (בראשית כז) הה"ד ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך (במדבר כ) שאינן בטוחים אלא בחרב ואף כאן אתה אומר וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה' תפשו להם אומנות אבותיהם אומנות אברהם יצחק ויעקב.

ד''א ופרעה הקריב שהקריב את הפורענות לבא עליו: ד"א ופרעה הקריב מה שהלכו ישראל בשלשת ימים הלכו קטרין ביום ומחצה ומה שהלכו קטרין ביום ומחצה הילכו פרעה ביום אחד הרי שני בשבת שלישי ורביעי: בסוף יום רביעי שהוא עשרים הקריב פרעה מתנותיו והיה הענן והחשך כל ליל אחד ועשרים שהוא ליל חמישי והוא ליל שביעי של פסח ובאשמורות הבקר טבעו המצרים שנאמר (י״ד כ״ד) ויהי באשמורות הבקר וישקף ה' על מחנה מצרים: ד"א ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם. מתוך שהכו מן הקטרין היו יודעין שסופן לרדוף אחריהם: והנה מצרים נוסעים אחריהם. אין כתיב כאן אלא נוסע אחריהם. מגיד הכתוב שנעשו כולן טורמאות טורמאות כאיש אחד ומהן למדה מלכות להיות נוהגות טורמאות טורמאות: ויצעקו בני ישראל אל ה'. תפסו בידם אומנות אבותיהם אברהם יצחק ויעקב באברהם הוא אומר (בראשית י"ב ח') בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה': ביצחק הוא אומר (שם כ"ד ס"ג) ויצא יצחק לשוח בשדה, ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים ק"ד ל"ד) יערב עליו שיחי ואומר (שם נ"ה י"ח) ערב ובקר וצהרים אשיחה ואומר (שם ק"ב א') תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו: ביעקב הוא אומר (בראשית כ"ח י"א) ויפגע במקום ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיה ז' ט"ז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי: ואומר (ישעיה מ"א י"ד) אל תראי תולעת יעקב מתי ישראל מה תולעת זו אין מכה ארזים אלא בפה כך אין להם לישראל אלא תפלה ואומר (בראשית מ"ח כ"ב) אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי וכי בחרבו ובקשתו לקח והלא כבר נאמר (תהלים מ"ד ז') בי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעיני, הא מה ת"ל בחרבי ובקשתי זו תפלה וכן הוא אומר (ירמיה י"ז ז') ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו זו תפלה ואומר (שם ה') ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו זו תפלה: ביהודה נאמר (דברים ל"ג ז') שמע ה' קול יהודה, בדוד אומר (שמואל א' י"ז מ"ה) אתה בא אלי בחרב (בחנית) [ובחנית] ובכידון ואני בא אליך בשם ה' צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חירפתי ואומר (תהלים כ' ח') אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר: המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד: באסה הוא אומר (דה"ב י"ד י') ויקרא (אסה) [אסא] אל ה' אלהיו ויאמר ה' אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרינו ה' אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה ה' אלהינו אתה אל יעצור עמך אנוש: במשה הוא אומר (במדבר כ' י"ד) וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום אמר לו אתם מתנאים במה שהוריש אתכם אביכם הקל קל יעקב (בראשית כ"ז כ"ב) וישמע קלינו ואנו מתגאים במה שהוריש אנחנו אבינו והידים ידי עשיו ועל חרבך תחיה (שם מ') מהוא אומר (במדבר כ' י"ח) ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך: אף כאן אתה אומר ויצעקו בני ישראל אל ה' תפסו אומנות אבותיהם אברהם יצחק ויעקב: